As respostas do Rabino M.Weiner de Jerusalem.

ב"ה
Segue a carta em hebraico com as tarduçoes inseridas:
הנה מכתבך - ובצידו תשובות הערות שלי
האם מותר לב"נ ללמוד המדרשים כגון המסופר בספר אבותינו של וקסלשטיין המדברים על מה שנעשה קודם מ"ת? מותר. נראה לי שכל פרשנות המקרא לבד מותר להם, כלומר להבין את הטקסט של התנ"ך – אבל לא לדרוש דרשות על דעת עצמם. ראה יסודי האמונה פרק ה סע' ג
Todo Midrash/comentario que explica a Tora escrita pode ser estudado pelos b.noah.ele nao podem elaborar comentarios prorios.
יש לב"נ כאן הרבה שאלות שלא מובאים בספר התשובות להם היות וכולם יצאו מהנצרות לכן יש להם שאלות לגבי ימי אידיהם:
1) האם מותרים למכור דברים צדדיים לניטל כגון מפות לשולחן עם סמלים של דתם או של חגם בעצם יש לחלק בזה בין דמויות, צלבים, עצים ו"קלאוס".
וכן פרחים שמעטרים בהם קברי אבותיהם ביום איד שחל בשני לנובמבר הנקרא קורפוס קריטי"
ראה מה שכתבתי בדיני ע"ז פרק י סעיף ג. ושם דאם הוא מיוחד לעובדי ע"ז, הבאתי מחלוקת אם יכולים הקונים להשיג הדבר ממקום אחר אם יש בזה איסור סיוע לעוע"ז. ולכן הפרחים והעצים שבודאי יכולים להשיגם אצל אחרים ואין המוכר הזה היחיד אין כאן מסייע עוברי עבירה, ואפשר לסמוך על רמ"א שהבאתי שם בסוף הסעיף להתיר להם. [ראה עוד יסודי האמונה פרק ד סעי' ז]
אבל דברים המיוחדים לדתם שיש בהם סמלים כגון צלבים וכו' [זה באמת לא הבאתי בספר] אפשר שחמור טפי, ואסור לסחור בו כלל.
Ha discussao se a venda de itens que serao utilizados para idolatria quando o cliente podera obter estes itens em outra loja e ajuda para o servico idolatra ou nao.
por isso,flores,arvores,que sao vendidos em varios estabelecimentos,podemos se apoiar na opiniao que permite.
Porem objetos com simbolos expressamente religiosos tais como cruzes e imagens dáquele homem ou outros "santos" etudo que diz expressamente idolatria isso deve ser levado com mais
rigor e nao fazer comercio com estes objetos.
(i.e.se na toalha de mesa so tem arvores e permitido vender,porem se tiver outros simbolos elas nao dvem ser vendidas.)
2) האם מותר לאכול דג באיד הפסחא - לי נראה להתיר כל עוד אין זה באותו סעודה עם טקסים דתיים ועם אנשים דתיים?
אבל עיקר השאילה שבלילה הראשון של איד זה הם מוזמנים תמיד אצל קרובי משפחותיהם וביום זה יש ברוב הפעמים טקס או תוכן דתי לסעודה זו.
ואמנם היום יש כאן במדינה כמה שלא אדוקים אבל הרבה אנשים -בפרט המבוגרים שהתחנכו באווירה אדוקה- שיש להחשיבם כאדוקים.
האם מותרים לבוא לסעוד ואם כן האם צריכים לצאת משם בשעת הטקס כל זה שייך גם לחוש לאיבה.
מאכלים שהם מכינים ליום אידם ודאי מותר לב"נ לאוכלם [כלו' אין בזה איסור אכילה. אע"פ שיתכן שמצד מדת חסידות של בני נח 'חסידי אומות העולם' יש מקום להמנע מזה].
הבעיה היא ההשתתפות בסעודה יחד עם עובדי ע"ז שמשבחים ומהללים או מדקלמים עניני ע"ז בסעודה.
אם הטקס הוא החלק העיקרי בסעודה [ראה דיני ע"ז פרק ב סעיף ג] אסור להשתתף כלל. ואם אין הטקס עיקר ויש איבה אם לא ישתתף, יכול להשתתף בסעודה, אבל יצא בשעת הטקס שמודים לע"ז [או יאמר להם שאינו מאמין ומשתתף בחלק זה]
[ראה גם דיני ע"ז פרק י סע' ב ושם מיירי בהשתתפות שלא באכילה, אלא כגון לבוא לברכו ביום חתונתו].
אבל אם אינם אדוקים ורק עושים הסעודה משום מנהג אבותיהם לבד, אין בזה איסור. אבל ימנע ממה שאומרים דברי תפלה או שבח לע"ז שלהם.
alimentos preparados para festas idolatras:cabe ao b.noah evitar de comer como um rigor particular.porem isso nao e proibido pela lei.
o problema e participar de uma refeiçao com idolatras que fazem rezas ou recitam louvores para idolatria.
1)se a cerimonia e o conteudo principal da refeiçao,fica proibido participar.
2)se a cerimonia religiosa nao e o principal,junto com o risco de causar odio/briga pela ausencia do b.noah,ele podera participar.porem devera sair quando e feita a parte religiosa ou ao manos anunciar abertamente que ele nao acredita nem aceita fazer parte desta cerimonia.
3)se a familia nao e devota a religiao e so faz a refeiçao pela cultura de seus antepassados,na ha proibiçao,so deve evitar qualquer reza ou louvor para a idolatria.
3) יש מסעדות שמפרישות לאותו האיש או לחביריו קצת מכל מנה האם צריך לחקור ע"ז קודם שיאכלו ע"מ למנוע את זה או שאסורים רק כשזה וודאי או שמותרים גם בוודאי?
מסעדה שמפרישה מרווחיה לע"ז עצמה, כגון לכנסיה, אם יודע בודאי שזה מנהגה אסור לשלם שם עבור האוכל, שהרי מממן ע"ז. ראה דיני ע"ז פרק י סעי' ו. נראה פשוט שזה רק אם יודע בודאות שכן הדבר, אבל על הספק אינו צריך לחוש ולא לשאול.
um restaurante que faz doaçoes para a idolatria propria(nao incluindo projetos de ajuda a pobres)e pribido pagar pelo alimento pois esta com isso sustentando a idolatria.isso somente quando e claro que assim ele faz porem na duvida nao precisa suspeitar nem perguntar.
(o rabino achou que eles dao dinheiro para o santo-o que entendi de voces e que ele so faz uma oferenda da propria comida.se esta e a pergunta ela esta ainda em aberto)
4) יש חקלאים שמיחדים כל או חלק מתוצרתם לאלילים הנ"ל האם יש לאסור או לחוש לזה -בעצם קשה מאד לגלות ולפרוש מזה מכיוון שרוב חקלאים הקטנים הם אדוקים בדתם יותר מיושבי כרכים- ?
התשובה כנ"ל במסעדה – אם יודע בודאות אסור לקנות ממנו. ואם אינו יודע מותר.
na questao do agricultor idolatra a resposta e a mesma,se e sabido que faz idolatria e proibido e se nao e sabido e permitido.
5) האם מותרים לבוא לביהכנ"ס של היהודים בשבתות או שזה חלק משמירת השבת או מצוה אחרת? מותר, אין זה שמירת שבת עצמה מאיסור מלאכות, אלא רק השתתפות בתפלה ושמיעת דברי תורה וחיזוק וכדומה.
באם מותרים האם צריכים לצאת כשאומרים ד"ת מתושבע"פ? לא
podem participar das rezas do shabat para se fortalecer pois isso nao e assumir o descanso obrigatorio aos judeus.
quando se fala no discursso parte da Torah oral nao e preciso sair.
6) האם לקבוע מפגש ללימוד או תפלה או התבוננות או שאר עבודות לה' מותר להיות ביום קבוע? ללימוד בודאי שמותר. לתפלה או שאר צורת עבודת ה' אם מייחדים את היום ועושים ממנו איזה 'שבת' יש להמנע מזה כמו שכתבת, אבל אם הקביעות הוא פרוצידורלי למען הסדר כמו כל שיעור או התכנסות שקובעים, מותר, שהרי אינם מקדשים את היום.
או שצריך להקפיד על "בלגן תמידי" כדי לא לחדש מצווה או שזה רק שייך גבי קרבנות?
האיסור לחדש מצוה לא שייך רק לקרבנות, אבל מפגש תמידי הוא ענין חברתי ולא הוספת מצוה
והאם יום הולדת יכול להחשב כיום מיוחד?! אם כוונתך שהוא יום מיוחד כמו חג, לא נראה לי היום שבכלל מחשיבים יום הולדת כיום קדוש לאף אחד (אע"פ שבמס' ע"ז פרק קמא היו גוים עתיקים שעשו כן) וממילא אם בני נח כשרים רוצים לעשות מסיבה התכנסות לימוד וכו' לכבוד יום ההולדת שלהם מותר.
e permitido fixar um dia para estudo.se querem fixar um dia para reza ou outra forma de servir a de-us depende:se querem fazer que nem um dia "sagrado"(um shabat por exemplo)e proibido.
porem se o dia so e fixo para viabilizar o procedimento de encontrar-se,e permitido pois nao se alega que o dia torn-se santo.semnte se marca data para um encontro da sociedade.
A proibiçao de inventar uma Mitzva tem varias formas porem um encontro e uma questao social e nao acrescimo de lei.
No caso do aniversario,salvo um lugar que os idolatras SANTIFICAM o dia de seu aniversario,pode se marcar encontro para rezar ou estudar no dia de aniversario.
עלה אצלי המחשבה שבעזרת ה' עוד נצטרך להו"ל ספרים המבארים את פרטי ההתיחסות לכל דת מהדתות הגדולות כי הספרים הקיימים בעצם מיועדם לכל ב"נ מבלי הבדל מאין בא. אלא שעניני שלום בית או אחדות המשפחה יוצרים ספיקות בלב כל ב"נ וזה משתנה מדת לדת. האם נראה לך שמישהו עוסק בזה כיום?
בפרט ביחס לנצרות קתולית שזו הדת העיקרית פה.
זה לא התחום שלי להתווכח עם דתות אחרות. בעיקר - אנחנו מלמדים מה זה מצוה וחובה לבני נח. והם יבינו מאליהם מה מחייב אותם. ספיקות פרטיות אצל כל אחד בבעיותיו הוא, צריך מישהו במקום להדריך אותו.
בתודה ויה"ר שרוח הטומאה תעביר ומלאה הארץ דעה את ה' אמן.
בכבוד רב ובהצלחה. אני מקוה שהדברים מובנים ואם יש לך עוד שאלות או לא היו התשובות ברורות נא לכתוב.
משה ויינר